חבל שלא כולן נערות חיפה

            הרבה פעמים אני צריך שותפים. אנשים לטייל איתם, אנשים שיעזרו לי במשימות, אנשים שישתו איתי בירה ביום יבש, אנשים שידברו איתי ושאני אדבר איתם. אבל אני לא מצליח לגייס את השותפים האלה וזה מייאש מאוד. אני חייב להצליח ללמוד להתגבר על הייאוש הזה.

I was once like you are now 
And I know that it's not easy 
To be calm when you've found 
Something going on 
But take your time, think a lot 
Well think of everything you've got 
For you will still be here tomorrow 
But your dreams may not

            טוב, אני בדרך לסיים עוד משימה. זו משימה יותר מורכבת, אבל דווקא במשימה הזו יש לי שיתוף פעולה טוב. מקווה שתצליחו לראות את הפרויקט גמור לקראת אמצע אוגוסט.

עד הפעם הבאה,

עומר.

ככה אני נראה

            אז השבוע הצטרפתי לקבוצה בפייסבוק שנקראת פרוייקט "ככה אני נראה". המטרה? [הצלת חיים] להעלות תמונות שמציגות איך אתם נראים בסיטואציות מסוימות. זה מאוד משעשע, בהתחשב בזה שהתמונות שהעלתי עד הן:

"ככה אני נראה שאייאקס שלי מנצחת את מילאן 4-1 במנג'ר"

"ככה אני נראה כשמודיעים
שהרכבת תעצור בנתניה, חדרה מערב ואור כשדים"

"ככה אני נראה כשאני מצטער
 על פארטי רוקינג" 

"וככה אני נראה כשאני מפסיד
 עם אייאקס לטופ אוס בגלל בונקר מסריח"

            בעקבות הקבוצה, אני מחפש אנשים שמוכנים להצטרף לפרויקט שלי. בינתיים יש איתי שני אנשים [ג'וני שכבר קראתם עליו כמה פעמים בבלוג, ואריאל]. בעקרון, הפרויקט הוא סרט קצר. בסרט יש חלק לכל אחד מהמשתתפים. החלק הזה, באורך של 5 דקות ככה, יהיה מלא בקטעים של "ככה אני נראה כש.." שהמשתתף ירשום לעצמו. הקטע האחרון יש אקט משותף של כל המשתתפים בסרט. אז חסרים לי עוד כמה אנשים בשביל להתחיל לזרום עם הפרויקט הזה.

            אם אתם כבר כאן, אשמח אם תוכלו להיכנס ולהצביע לסרטון הבא:

http://www.youtube.com/tarbutsport/?x=Pwxn-mO5YMc

עומר.

פלאשמוב, מישהו?

כנופיית בָּזָק או אספסוף בזק (באנגלית: flash-mob) היא קבוצת אנשים המתאספת לפתע במקום מסוים, עושה דבר מה שלא מן השגרה, ומתפזרת כהרף עין. אנשים בקבוצה שכזו בדרך כלל אינם מכירים איש את רעהו, ואף לא משוחחים.

פעילויות אלה מתארגנות בדרך-כלל באמצעות האינטרנט, ומאפיינות בעיקר קבוצות שמאל הפעילות כנגד תרבות הצריכה והגלובליזציה. אירועים רבים מסוג זה מתקיימים לצורך ראווה וחוויה, עד כה לא דווח על אירוע כנופיית בזק שגרם לנזק לאדם או לרכוש, ומרבית האירועים שהתקיימו קיבלו תשואות מהקהל במקום והתלהבות רבה. אירועים אלה מתוכננים מראש, ולעתים מצריכים הכנות וחזרות רבות של המשתתפים. למרות שמפרסמים רבים משתמשים בקונספט זהה בפרסומות ברחבי העולם - אירועי יח"צ והפגנות מסוג זה אינם מוגדרים בדרך כלל ככנופיות בזק.

[לקוח מתוך ויקיפדיה, אם לא ניחשתם.]

פלאשמוב מישהו?

עומר.

כוכב הים

            עוד משימה בוצעה בהצלחה [6 מתוך 35 משימות]. מה הייתה המשימה? לטעום קוקטייל שאח שלי, אורון, מכין. אורון מתעסק בקוקטיילים כבר המון זמן והוא הבנאדם לדבר איתו אם אתה לא יודע כלום על אלכוהול. ואחרי הרבה דיבורים שכאלה, חייבים גם לטעום, לא? אז אתמול אני, דניאל, אנה ושמעון הלכנו לאורון לטעום כמה קוקטיילים. אני לא זוכר את השמות שלהם, אבל הם היו מדהימים. לא הייתה שום "עקיצה" של אלכוהול, וכמו ששמעון ודניאל אמרו: "זה מרגיש כמו מיץ". בסוף הערב, שאלנו את אורון אם הוא יכול לחשב את כמות האלכוהול שהייתה בשלושת הקוקטיילים. תוצאת החישוב – 7 מנות [ounces] של אלכוהול [ברובו רום]. דהיינו, 210 מ"ל אלכוהול או 7 צ'ייסרים. בהחלט משימה כיפית.

שותים אצל אורון

            הפוסט נכתב יחסית מאוחר כי השבת הזו הייתה מיוחדת. הרכבתי מחדש את מערכת התופים שלי וניגנתי. התגעגעתי לזה ממש, אבל המיוחד בשבת הזו היא שגם סוף סוף לקחתי את הפד אימונים והתאמנתי כמו שצריך. חצי שעה של עבודה. אני לומד לנצל את הזמן שלי בצורה יותר נכונה. בנוסף לאימון הזה גם עליתי את סטלה מאריס, בשביל הקושי. אין ספק שזה נוף מדהים בזמן השקיעה.

הנוף מסטלה מאריס

עד הפעם הבאה,

עומר.

נ.ב.

I am the Walrus של הביטלס הוא אחלה של שיר לרוץ איתו.

שלוש משימות במכה

            אז עוד פעם שכחתי לכתוב פוסט בשבת. אני חייב לעבוד על זה יותר טוב.. אני ממש רוצה שזו תהיה הפעם האחרונה ונגיע ל50 פוסטים עד תחילת אפריל. טוב, זה יהיה קצת יותר, כי רשמתי איזה שלושה פוסטים לפני אפריל, אבל הבנתם את העניין. אני מקווה.

            אחרי שעברנו את הפתיחה המייאשת, הגיע הזמן לחדשות הטובות! בשבוע החולף, הצלחתי לבצע 3 משימות מתוך הרשימה (דהיינו, 5 מתוך 35!), והמשימות הן:

1.       ניהול יומן חלומות. [משימה שהאדון הנכבד ג'וני ליכטבלאו הציע והתקבלה בברכה]

2.       לחוות לילה לבן מטורף.

3.       התנדבות בצער בעלי חיים.

תמונה במהלך ההתנדבות בצער בעלי חיים חיפה

ההרגשה ממש טובה. היה כיף לפתוח את רשימת המשימות היום ולסמן שלוש משימות בתור משימות שבוצעו. בדיוק סיפוק כזה חיפשתי. זה עשה לי את היום. אז אני רוצה להודות לכל מי שעזר לי לבצע את המשימות.

משימת יומן החלומות: ג'וני וניצן צפריר. אחרי שחפרתם על זה כל כך הרבה במכינה, ניסיתי. והצלחתי. יש לי כבר כמה חלומות רשומים ביומן ואפילו גיליתי שיש חלק מסוים שחוזר בכמה וכמה חלומות. זה אומר שאנחנו נצטרך לשבת מתישהו [ככל הנראה בדאנק] כדי שתסבירו לי מה העניין.

משימת לילה לבן: ג'וני, ניצן, לי איינהרון, שקד אור, עופרי שקד, הדס לביא ואילן מנירום [למרות שהלכת לישון]. הלילה שבין חמישי שישי היה לילה מוצלח בזכותכם. מהרגע שהתיישבנו בחדר אוכל במצודה ועד ארוחת הבוקר במדרגות של תחנת הרכבת בקרית גת. בזכותכם התחלתי את הסופשבוע בהרגשה מעולה.

משימת ההתנדבות בצער בע"ח: תודה ליוסי ברוק, על שהחלטת ללכת למסיבה בגן שמואל ולא לצאת לבר בשר. תודה לאבא של אנה, שחגג יומולדת ביום שישי. דבר שגרם לכך שדניאל ואנה לא יוכלו להגיע למושבה הגרמנית בלי שאני אאסוף אותם. ולבסוף, תודה לאח שלי עידן, שלקח את האוטו בלי להודיע לי. שוב.

לסיכום, אני ממש שמח. אני מקווה להתמיד ביומן החלומות, ללכת גם שבוע הבא להתנדב בצער בע"ח ולעבור עוד לילה מטורף כמו הלילה הזה. את הפירוט על כל אחד אני אתן כבר בפוסטים הבאים כי אני רואה שכתבתי מלא.

אז עד הפעם הבאה,

עומר.

נ.ב.

יותר ויותר אנשים התחילו לדבר איתי על הבלוג. תודה רבה, אתם עושים אותי שמח.