בעיה.

הגענו ל31 במרץ. ממחר אני אמור להתחיל את המשימות, אבל עדיין חסרות לי שתי משימות. זה משהו שממש חשוב לי לא להיכשל בו, אבל אני לא מצליח לחשוב על עוד משימות. אני מבין אתכם, כי הרבה אנשים, שפניתי אליהם בבקשה למשימות, שאלו "אבל מה משימות שכבר יש לך?". זה לא משנה מה המשימות שקיימות. אני צריך אתכם, את העזרה שלכם, ובעיקר את הדמיון שלכם.

האשמה כולה מוטלת עלי, אבל מצד שני לא ציפיתי מעצמי להתרכז כל הזמן ברשימת המשימות. חשבתי שהן פשוט יצוצו לי בראש או מול הפנים. זה אתגר שאני אצטרך להתמודד איתו, להתמודד עם המשימות למרות כל מה שעובר עלי ביומיום. אם קשה לי, אם אני עייף, אם אני פשוט לא מוצא אנרגיות למשימות- אני אצטרך להתגבר על זה בשנה הקרובה. מעין תכונה, שקיימת אצל הרבה אנשים. תכונה שאני מנסה להתמודד איתה.

מעוד כמה שעות, אני יוצא לדרך. 35 משימות [בתקווה שנמצא עוד שתי משימות עד חצות] שיושלמו בתוך שנה. נקווה לטוב, הא?

עומר.

לקראת סיום הרשימה

            הרשימה מתמלאת לאיטה, לצערי לא מספיק מהר. נשאר לי שבוע ובו אני אצטרך לסיים את הרשימה ולהתחיל עם המשימות. זה לא שאין לי זמן לחשוב- הרי הדרך לבסיס אורכת שעתיים וחצי [לפחות, במקרה הטוב]. אני פשוט לא מנצל את הזמן שלי נכון, מעדיף להירדם או לבהות בנוף מהרכבת. זו הסיבה שאני עושה לעצמי את הרשימה. נקווה שבעוד שנה זה יראה אחרת לגמרי. אתה לא אדם רציני אם אתה מפר הבטחות שאתה מבטיח לעצמך.

            בספר שאני קורא עכשיו [הקרקס הגדול של הרעיונות, מאת מיקי בן-כנען, בהוצאת אחוזת בית ספרים], אחת הדמויות חווה סינסתזיה כתוצאה מפגיעה. זוהי הפעם הראשונה שנחשפתי למונח הזה, שבא מיוונית ומשמעותו מיזוג קוגניטיבי בין חושים שונים – ערבוב חושי. אמנם אני לא מבין איך 3 הוא מספר אדום, או למה המילה "קיקי" מתארת צורות חדות, אבל אני מזדהה עם המונח. אני מרגיש שבאמצעות מוזיקה [דהיינו, חוש השמיעה הלא מאוד מפותח שלי] אני רואה, מרגיש, מריח וטועם אחרת. זה עניין ששווה לבדוק, לא?

מקווה שאולי הפעם יהיו תגובות על הבלוג,

עד הפעם הבאה,

עומר.

אחרי הרבה זמן, "אחד העם" חוזרים להופיע. עוד מעט באלי'ס. בפוסט הבא תדעו איך היה..

פרסום ראשון, משימה ראשונה

מטרה- משהו שרוצים בהשגתו, יעד, תכלית, כוונה.

את המטלה הראשונה מרשימת המשימות ,שתהיה גמורה בקרוב, סיימתי. הנה היא- הבלוג הוא בעצם אחת המטלות. לכתוב ולתחזק יומן, בו אני אעקוב אחרי מילוי 35 המשימות שלי לשנה הקרובה. אני אדם, שלא מפריע לו שהוא חסר מטרה, שמסוגל להתבטל ולא לעשות כלום במשך שבועות על גבי שבועות. בנוסף, אני מסוגל לשקוע בתכנונים אינספור ולשמור אותם אי שם במגירה הקטנה הזו בקצה של המוח, בין רשימת 151 הפוקימונים הראשונים לבין השיר בצרפתית על הקונכיה בחוף הים, שגם ממנו אני זוכר רק בית אחד. כן, באזור הזה של "דברים שאתה יודע בעל פה בלי שום צורך ממשי". וזה דבר נורא מעצבן, לתכנן תכנוני שווא ללא תועלת.

אז החלטתי לשים לעצמי מטרה. התחייבות בנוסח של אני מול עצמי. 35 משימות לשנה הקרובה. לפי דעתי, חלקן הגדול יראה לאחרים שטויות ומסיבה זו אני אשמור את הרשימה המלאה לעצמי. אם הבלוג יעורר עניין, אז הקוראים יגלו על משימות רק אחרי שאני אבצע אותן, אני מקווה שאני אבצע אותן בהצלחה.

לדוגמא, המשימה הראשונה נחשפה כבר בפני הקוראים: הקמת ותחזוק בלוג בצורה שוטפת עד תום רשימת המשימות. בשביל לעשות את זה יותר ברור: כל מוצ"ש, עד השעה 23:30, עדכון חדש יפורסם בבלוג. העדכון יתפרסם גם אם לא אבצע אף משימה באותו שבוע. אני תולה הרבה תקוות במטרה הזו, שאולי סוף סוף אוכל להוכיח לעצמי שאני מסוגל להתמיד לאורך זמן רב, שאני יכול להפוך את התכנונים, שכלואים אי שם במוח, למעשים בפועל.

נ.ב. אני עדיין בונה את הרשימה. היא כבר הגיעה לחצי, אבל אולי תוכלו לתת לי טיפים? משימות שאצטרך לבצע בשנה הקרובה?