הרשימה מתמלאת לאיטה, לצערי לא מספיק
מהר. נשאר לי שבוע ובו אני אצטרך לסיים את הרשימה ולהתחיל עם המשימות. זה לא שאין
לי זמן לחשוב- הרי הדרך לבסיס אורכת שעתיים וחצי [לפחות, במקרה הטוב]. אני פשוט לא
מנצל את הזמן שלי נכון, מעדיף להירדם או לבהות בנוף מהרכבת. זו הסיבה שאני עושה
לעצמי את הרשימה. נקווה שבעוד שנה זה יראה אחרת לגמרי. אתה לא אדם רציני אם אתה
מפר הבטחות שאתה מבטיח לעצמך.
בספר שאני קורא עכשיו [הקרקס הגדול של
הרעיונות, מאת מיקי בן-כנען, בהוצאת אחוזת בית ספרים], אחת הדמויות חווה סינסתזיה
כתוצאה מפגיעה. זוהי הפעם הראשונה שנחשפתי למונח הזה, שבא מיוונית ומשמעותו מיזוג
קוגניטיבי בין חושים שונים – ערבוב חושי. אמנם אני לא מבין איך 3 הוא מספר אדום,
או למה המילה "קיקי" מתארת צורות חדות, אבל אני מזדהה עם המונח. אני מרגיש
שבאמצעות מוזיקה [דהיינו, חוש השמיעה הלא מאוד מפותח שלי] אני רואה, מרגיש, מריח וטועם
אחרת. זה עניין ששווה לבדוק, לא?
מקווה שאולי הפעם יהיו תגובות
על הבלוג,
עד הפעם הבאה,
עומר.
אחרי הרבה זמן, "אחד העם" חוזרים להופיע. עוד מעט
באלי'ס. בפוסט הבא תדעו איך היה..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה