עוד אחת לאוסף

            פעם ביום, אני משתדל לעבור על רשימת המשימות. אני אפילו מנסה לשנן אותן בעל פה. אני עובר כל משימה ומשימה ומתכנן אותה, איך בדיוק אני הולך לבצע אותה. אחת המשימות כבר הספיקה להיתקל בבעיה, אבל אני בטוח שזה רק עניין של זמן. ככה אני רושם לעצמי הערות קטנות על המשימות. אבל יש משימה אחת, שגורמת לי לתהיות רבות.

            אני חושב שאולי אני מהווה מכשול לעצמי. אחרי תקופה ארוכה, שבה הקפדתי תמיד לנסות ולהבין את המכלול, לראות מה האחר חושב ואיך הוא מרגיש, אני מרגיש שהרמתי ידיים מהדרך הזו. יכול להיות שהצבא עשה לי רגרסיה, אבל אני לא מקבל את התירוץ הזה, במיוחד כי אני צריך את היכולת הזו בשביל המשימה הספיציפית הזו. אני צריך ללמוד איך לקבל את האחר, מה הוא חושב, איך הוא מרגיש, מה הוא רומז, מה הוא מגלה, מה הוא רוצה. אסור לי להשליך את התת מודע שלי על אחרים [כן, ראיתיInception  אתמול], כי האחר הוא לא אני. כמה שהייתי שמח לקבל אחר שפשוט משלים את הדמות הזו.

            אני רוצה להגיד המון תודה למחזור ט"ו במכינת נחשון בשדרות, בזכותכם סיימתי משימה ברשימה [שנייה מתוך 35]. והמשימה היא: להעביר יוגה צחוק לקבוצה. ביום ראשון, הגעתי בשעות הערב למכינה. בשמונה וחצי התחלנו את הסדנה. קיבלתי את הקבוצה במצב מאוד לא אופטימלי- אחרי היום הראשון שלהם בתור מדריכי קייטנה לזאטוטים, שיעשו הכל חוץ מלשתף פעולה עם המדריכים, החבר'ה נראו בדיוק כמו אותם זאטוטים [רק אחרי נפילת השוגר-ראש]. היה קשה. לא הייתי יותר מדי מוכן לקבל את הקבוצה במצב הזה. חששתי. ראיתי איך הסדנה נתקעת בגלל שלא הצלחתי ליצור את הדבר הכי חשוב ביוגה צחוק- הזרימה. היכולת להמשיך עם הפעולות ולשמר את אותה אווירת צחוק.

            חשבתי לוותר, להרים ידיים, לארוז את המזוודות, למכור את הזכויות ולחזור לנתניה. אבל אז נזכרתי באלכס, המורה שלי לתיאטרון. הוא אמר שהכי חשוב שההצגה תמשך. אם אתה נתקע, תעשה כל דבר אפשרי והעיקר- אל תגמגם. כי אז אתה הורס את החוויה, אתה שובר את המסך בינך לבין הקהל, והקהל יכול להיות נורא תובעני ברגע ששוברים לו את המסך [שלא במכוון]. אז עשיתי את הדבר היחיד שאני יודע לעשות טוב- לאלתר. זה היה מאתגר מאוד, אבל בסופו של דבר הייתה סדנה מדהימה. גם הפידבקים של האנשים היו ממש טובים, לא חשבתי שהסדנה תהיה כזו טובה. תודה רבה לקבוצה משדרות.

עומר.

נ.ב.

Blogger מספקים לי הרבה נתונים, אפילו מעבר למה שאני צריך [לדוגמא, מאיזו מערכת הפעלה ומאיזה דפדפן אתם נכנסים]. והנתון שמעניין אותי יותר מכל הוא מאיפה אנשים קוראים את הבלוג. מעבר לחבר'ה הישראליים, יש לי גם מספר כניסות מארה"ב ומגרמניה (!!). אני אשמח לדעת מי הקוראים שלי מהארצות האלה. אתם מבינים, רק תחושת סקרנות כזו.